מנחת חינוך תרי״א

מהדורה: מנחת חינוך, פיוטרקוב, תרס"ב

« מנחת חינוך תר״י:א׳ מנחת חינוך תרי״ב:א׳ »

1 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוָה לָלֶכֶת וּלְהִדַּמּוֹת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂינוּ בְּדֶרֶךְ הַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב בְּכָל כֹּחֵנוּ, וּלְהַטּוֹת כָּל דְּבָרֵינוּ אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ וּבֵין זוּלָתֵנוּ, עַל דֶּרֶךְ הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, כַּאֲשֶׁר יָדַעְנוּ מִתּוֹרָתֵנוּ שֶׁזֶּהוּ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם וְזֶה חֶפְצוֹ מִבְּרִיּוֹתָיו, לְמַעַן יִזְכּוּ לְטוּבוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וְעַל זֶה נֶאֱמַר דברים כח ט וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו. וְנִכְפְּלָה הַמִּצְוָה עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו דברים י, יב; יא, כב. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בספרי עקב יא כב בְּפֵרוּשׁ זֹאת הַמִּצְוָה, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא רַחוּם, אַף אַתָּה הֱיֵה רַחוּם, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא חַנּוּן, אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא צַדִּיק, אַף אַתָּה הֱיֵה צַדִּיק, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא קָדוֹשׁ, אַף אַתָּה הֱיֵה קָדוֹשׁ. וְהָעִנְיָן כֻּלּוֹ לוֹמַר שֶׁנְּלַמֵּד נַפְשֵׁנוּ לָלֶכֶת בִּפְעֻלּוֹת טוֹבוֹת כָּאֵלּוּ וּמִדּוֹת נִכְבָּדוֹת אֲשֶׁר יְסֻפַּר בָּהֶם יִתְבָּרַךְ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל לוֹמַר שֶׁמִּתְנַהֵג בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת אֵלּוּ עִם בְּרִיּוֹתָיו. וְהוּא בָּרוּךְ הוּא יִתְעַלֶּה עַל כָּל עִלּוּי גָּדוֹל שֶׁאֵין בָּנוּ כֹּחַ וְדֵעָה לְהַשִּׂיג גֹּדֶל מַעֲלָתוֹ וְרֹב טוּבוֹ וְלֹא בְּכָל הַנִּבְרָאִים, וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁאָמַרְנוּ רמב"ם דעות פ"א ה"ו יִקְרְאוּ הַנְּבִיאִים לָאֵל בָּרוּךְ הוּא כָּל הַכִּנּוּיִים: צַדִּיק, יָשָׁר, תָּמִים, גִּבּוֹר, חָזָק, רַב חֶסֶד, אֶרֶךְ אַפַּיִם, כִּי בְּאָמְרָם אֶרֶךְ אַפַּיִם אֵין הָעִנְיָן חָלִילָה שֶׁיִּהְיֶה כַּעַס לְפָנָיו לְעוֹלָם, כִּי אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, לִמְחוֹת עוֹלָם וְלִבְרֹאת, וְאֵין אוֹמֵר לוֹ מָה תַּעֲשֶׂה לָמָּה יִכְעַס? גַּם כִּי הַכַּעַס אֵינֶנּוּ שְׁלֵמוּת בַּכּוֹעֵס, וְאֵלָיו בָּרוּךְ הוּא כָּל הַשְּׁלֵמוּת. אֲבָל הָעִנְיָן בֶּאֱמֶת עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁזָּכַרְנוּ, כְּלוֹמַר שֶׁהֵן הַמִּדּוֹת הַמְּעֻלּוֹת שֶׁמִּתְנַהֵג עִם בְּרִיּוֹתָיו, וְיֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת כָּל דְּרָכֵינוּ בְּדִמְיוֹנוֹ. וְאוּלַי, בְּנִי, תַּחְשֹׁב לָבֹא עָלַי בְּמָה שֶׁכָּתוּב וְאֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם תהלים ז, יב, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ברכות ז, א וְכַמָּה זַעְמוֹ? רֶגַע. וְאַתָּה בְּנִי אַל תִּטְעֶה בָּזֶה, חָלִילָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וּמִלְּבָבְךָ לְהַאֲמִין בּוֹ בָּרוּךְ הוּא כִּי אִם תַּכְלִית כָּל שְׁלֵמוּת, וְעִנְיַן הַכַּעַס לֹא יֶאֱרַע בָּנוּ רַק מִצַּד הֱיוֹתֵנוּ בַּעֲלֵי הַחֹמֶר הַגָּרוּעַ. וּבֶאֱמֶת כִּי הַזַּעַם שֶׁזָּכְרוּ בּוֹ אֵינֶנּוּ רַק עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל עַל עִנְיַן הָעוֹלָם, כַּוָּנָתָם לוֹמַר כִּי בִּהְיוֹת רֹב בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁכִים אַחַר תַּאֲוָתָם, וּמֵהֶם רַבִּים עוֹבְדִים לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וְגַם לָעֵצִים וְלַאֲבָנִים, יִתְחַיֵּב הָעוֹלָם מִתּוֹךְ כָּךְ כְּלָיָה תָּמִיד, וְאוּלַי אָמְרָם שֶׁזַּעְמוֹ רֶגַע בְּכָל יוֹם, הַטַּעַם לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְחַיֵּב הָעוֹלָם עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וְאוֹתוֹ רֶגַע קָטָן אֲשֶׁר יַשְׁלִים הָרֹב חוֹטֵא אֶחָד בְּחֶטְאוֹ יְדַמּוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְזַעַם הָאֵל, לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ רֶגַע חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם וְחִיּוּב עֲלֵיהֶם, שֶׁהַכֹּל רְאוּיִים בְּאוֹתוֹ רֶגַע מִכֹּחַ מִדַּת הַדִּין לִכְלוֹת, אֶלָּא שֶׁמִּדַּת הָרַחֲמִים מַכְרַעַת מִיָּד וּמַעֲמִידוֹ. וְקַבֵּל זֶה בְּנִי מִמֶּנִּי עַד שָׁמְעֲךָ טוֹב מִמֶּנּוּ. שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ יָדוּעַ הוּא, כִּי הִיא וְשָׁרְשָׁהּ דָּבָר אֶחָד. דִּינֶיהָ גַּם כֵּן קְצָרִים. עִנְיָנָהּ הוּא דֶּרֶךְ כְּלָל שֶׁיִּבְחַר לוֹ הָאָדָם בְּכָל עִנְיָנָיו וּבְכָל מַעֲשָׂיו, בֵּין בַּאֲכִילָה בֵּין בִּשְׁתִיָּה, בֵּין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֵּין בְּדִבְרֵי תוֹרָה, בֵּין בַּתְּפִלָּה, בֵּין בְּשִׂיחָה וּבְכָל דָּבָר, הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַמְּמֻצַּעַת, וְלֹא יִתְרַחֵק אֶל הַקְּצָווֹת לְעוֹלָם, וְעַל כְּלַל הָעִנְיָן הַזֶּה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוטה ה, ב, שֶׁיְּהֵא אָדָם שָׁם דֵּעוֹתָיו תָּמִיד כְּלוֹמַר, שֶׁיְּחַשֵּׁב בְּעִנְיָנָיו לַעֲשׂוֹת אוֹתָם עַל דֶּרֶךְ הַמִּצּוּעַ וְהַיֹּשֶׁר, וְסָמְכוּ הַדָּבָר לִקְרָא דִּכְתִיב תהלים נ כג וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים. דָּרְשׁוּ הֵם מועד קטן ה, א, אַל תִּקְרֵי וְשָׂם אֶלָּא וְשָׁם. וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לְהַיְשִׁיר דְּרָכָיו וְלִכְבֹּשׁ יִצְרוֹ וּלְתַקֵּן מַחְשְׁבוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו לְאַהֲבַת הָאֵל וּלְקַיֵּם הַמִּצְוָה הַזֹּאת בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה.

1 שנצטוינו לעשות כל מעשינו בדרך היושר כו' וע"ז נאמר והלכת בדרכיו כו'. מבואר בר"מ פ"א מה' דיעות וע"ש בלשונו הזהב ועיין בלחם משנה שם וכבר מלאו ידיהם לד"ז בהרבה ספרי מוסר ואין כאן מקומו להאריך עיין בדבריהם ויונעם לך ואשרי המקיים מצוה זו השי"ת ישים חלקינו עמהם:

1 משנה תורה, הלכות דעות פתח ↗

וּמִי שֶׁהוּא מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר וְיִתְרַחֵק מִדֵּעָה בֵּינוֹנִית מְעַט לְצַד זֶה אוֹ לְצַד זֶה נִקְרָא חָסִיד. כֵּיצַד. מִי שֶׁיִּתְרַחֵק מִגֹּבַהּ הַלֵּב עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן וְיִהְיֶה שְׁפַל רוּחַ בְּיוֹתֵר נִקְרָא חָסִיד וְזוֹ הִיא מִדַּת חֲסִידוּת. וְאִם נִתְרַחֵק עַד הָאֶמְצַע בִּלְבַד וְיִהְיֶה עָנָו נִקְרָא חָכָם וְזוֹ הִיא מִדַּת חָכְמָה. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ שְׁאָר כָּל הַדֵּעוֹת. וַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַטִּין דֵּעוֹת שֶׁלָּהֶן מִדֶּרֶךְ הָאֶמְצָעִית כְּנֶגֶד שְׁתֵּי הַקְּצָווֹת. יֵשׁ דֵּעָה שֶׁמַּטִּין אוֹתָהּ כְּנֶגֶד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן וְיֵשׁ דֵּעָה שֶׁמַּטִּין אוֹתָהּ כְּנֶגֶד הַקָּצֶה הָרִאשׁוֹן. וְזֶהוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וּמְצֻוִּין אָנוּ לָלֶכֶת בַּדְּרָכִים הָאֵלּוּ הַבֵּינוֹנִים וְהֵם הַדְּרָכִים הַטּוֹבִים וְהַיְשָׁרִים שֶׁנֶּאֱמַר דברים כח ט "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו":

« מנחת חינוך תר״י:א׳ מנחת חינוך תרי״ב:א׳ »